רבו היבטים בנפשך

בשעות אלה הספקנו, מלבד השיחות המתבקשות על הנושא הרפואי, ההרגשה הכללית והשהיה בחדר 17 , לעבור על מגוון נושאים, אישיים וכלליים, הנוגעים לתובנות חיים מחד, או לאירועים בולטים שקרו לנו במהלך השנים מאידך.

שוחחנו על הסיפוק הרב שהיה לה מאומנותה, מהיות לה חברות כה רבות ותלמידות, על החלטות נכונות ושגויות שנעשו על ידי חברי המשפחה גרעינית במהלך השנים.

עוד שוחחנו על שמחתה בבתים החמים המוקמים אט אט על ידי שני נכדיה הבכורים, ותקוותיה מנכדיה האחרים. על שמחתה בנינתה הטריה (שהייתה בת כ 3 חדשים באותו הזמן), ובזו הממשמשת ובאה ושלראותה לא זכתה.

ברמה האישית הרבתה אמא לומר לי במהלך השנים ובכל פעם שהייתי חולק עִמה החלטה משמעותית, אישית, כלכלית או עקרונית, עד כמה "אני סומכת עליך". כך היה גם בכמה משיחותינו בחדר 17, כאשר נגענו גם בכמה נושאים מעין אלה.

יודע אני ועכשיו עוד יותר, שלא משנה מה גילך ונסיונך כבן זוג, כאב, כמנהל או כמנהיג של אנשים ותהליכים, עד כמה תמיד היה נעים לשמוע אמירה מעין זו מאם או מאב. הורינו הם הגב ונקודת התמיכה הבלתי מעורערת שמאחורינו, ואף אם בחלוף השנים זכינו גם אנחנו להיות עבורם לגיבוי ותמיכה, לא משתנה תחושת הקבלה והאהבה ללא תנאי, שהיא כה חשובה לבריאות נפשו של האדם יהא גילו אשר יהיה.

בדיעבד היו כל אלה מעין סיכום וצוואה של נעימות, חכמת חיים וטוב לב.